החלטה בתיק רע"א 25499-06-12

1.         המבקשים תובעים את הנתבעים בבימ"ש השלום בבאר שבע לפיצוי כספי בגין נזקים נטענים שגרמו להם אגב ביצוע חוזה למכר דירה.

            בהליכים המקדמיים נקבע כי הראיות יובאו בתצהירי עדויות ראשיות - וכך נעשה.

            המבקשים (התובעים) הגישו תצהירי עדות ראשית שנערכו ונחתמו על ידי כל אחד מהם.

            בישיבת ההוכחות, ביום 12.6.12 עלה התובע (המבקש) להיחקר נגדית על תצהירו. בתחילת החקירה הנגדית טען ב"כ המשיבים (הנתבעים) כי מעותק התצהיר שבידו נחזה כי הדף השלישי, משלושת דפי התצהיר, נחתם על ידי התובע באמצעות פקס ולא בנוכחות עורך הדין (ב"כ המבקשים).

            התובע בתשובה לשאלות בחקירה הנגדית טען כי חתם על התצהיר במשרד עורך דינו לאחר שעות בהם דנו בנוסח התצהיר.

            ב"כ המבקש גם הוא הודיע לביהמ"ש כי התצהיר נחתם כאמור על ידי התובע במשרדו ובנוכחותו.

            לעומתם טען ב"כ הנתבעים (המשיבים) כי הדברים אינם עולים בקנה אחד עם צורתו החיצונית של העמוד השלישי לתצהיר ועל כן המסקנה המתבקשת היא כי חתימת המצהיר (התובע) נעשתה "מרחוק", שלא בנוכחות עורך הדין, ועל כן התצהיר פסול מעיקרו.

            בהחלטה מפורטת מאותו היום קבע בימ"ש השלום (כב' שופטת מ. וולפסון) כי ממראית דפי התצהיר עולה כי חתימת המצהיר (התובע) נעשתה באמצעות פקס ולא באמצעות עו"ד במשרדו.

            ביהמ"ש דחה בקביעתו זו את הסבר ב"כ המבקש כי התצהיר דוור לביהמ"ש באמצעות מערכת נט-המשפט.

            נוכח זאת החליט בימ"ש השלום כי תצהיר התובע איננו "תצהיר" כמובנו בדין והתובע ייראה כמי שלא מסר עדות ראשית.

            עוד הוסיף בהחלטה כי ב"כ הנתבעים רשאי יהיה לחקור את התובע בחקירה נגדית "...כאשר ב"כ הנתבעים יכול להשתמש בכל נתון הידוע לו, תצהיר העדות הראשית לא יתקבל וכל שיעמוד בפני ביהמ"ש הוא התשובות לחקירה הנגדית".

2.         בפני בקשת התובע לרשות לערער על החלטה זו.

            לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשה כבערעור - כאילו ניתנה הרשות לכך.

3.         כאמור, התובע העיד בחקירתו הנגדית כי חתם על התצהיר במשרד עורך דינו.

            עורך דין אטד, ב"כ המבקשים והחתום כמאשר התצהיר הודיע ושב והודיע לביהמ"ש כי החתימה הייתה במעמדו ובמשרדו.

            כנגד דברים אלה נסמכת ההחלטה קמא - בקביעת הממצא העובדתי - על הדברים דלהלן: 

            "...בעותקים שנמצאים בידי, דהיינו העותק הסרוק בתיק האלקטרוני של בית המשפט של (תצהיר - י.א.) התובעת 2 רק בעמוד 3 יש פס עליון ולכאורה מדובר במסמך שעבר באמצעות פקס. וזה המצב גם לגבי (עותק - י.א.) התצהיר שקיבלתי מעו"ד מישור (ב"כ הנתבעים - י.א.) בעותק (של התצהיר - י.א.) שהראה לי ב"כ התובעים יש פס סריקה גם בעמודים הראשונים". (מצוטט מעמ' 13 לפרוט' הישיבה).

            פרט למובאה דלעיל אין בהחלטה קמא התייחסות נוספת בכל הקשור לממצא העובדתי שקבע ביהמ"ש בדבר דחיית עדות התובע והצהרת עורך דינו באשר לנסיבות חתימת התצהיר.

            לטעמי אין בהנמקה האמורה כדי לבסס ממצא עובדתי חד משמעי בדרך שנקבע על ידי ביהמ"ש - שכן מסקנה שכזו חייבה מעצם טיבה עדות מקצועית לגבי טיבם ומשמעותם של "פס עליון" הנוכח על גבי עמוד אחד ואינו נוכח בשני, וביחס לטכנולוגיות השונות באמצעותם מוגשים מסמכים לבתי המשפט ומוחלפים מסמכים בין עורכי הדין.